שמתי לב שהכלב יודע מתי אני חוזר הביתה. עוד לפני שהמפתח בדלת.
אז התחלתי לקרוא.
כלבים ישנים הרבה. בערך חצי יממה ואפילו יותר. אבל לא ברצף כמונו – בהרבה מקטעים קצרים, לאורך כל היום והלילה.
גם להם יש שעון פנימי שמושפע מאור וחושך. אבל הם מתעוררים הרבה יותר בקלות מכל רחש.
והחלק שהכי סקרן אותי: ד”ר אלכסנדרה הורוביץ, חוקרת קוגניציה של כלבים, מציעה רעיון שכלבים אולי “מריחים זמן”. כשאני יוצא, הריח שלי בבית הולך ונחלש. אולי הכלב לומד שכשהריח מגיע לרמה מסוימת, זה הזמן שבו אני בדרך כלל חוזר.
חשוב לי לדייק: זו השערה מעניינת. עוד לא עובדה מוכחת.
ועוד דבר שגיליתי: פעם חשבו שכלבים חיים רק ב”כאן ועכשיו”. היום יש מחקרים שמראים שהם כן זוכרים אירועים מהעבר. כנראה שהם מבינים זמן יותר ממה שחשבנו.
אני עוד בתחילת הדרך. אם נתקלתם בזה אצל הכלב שלכם, אשמח לשמוע.
מקורות: Alexandra Horowitz, Being a Dog (2016) · Fugazza ועמיתים (2016), Current Biology – זיכרון אירועים אצל כלבים.
